תב' אח המנסה לדלות הסכמה בעניין זכויות במקרקעין הרשומות ע"ש אחיו-מסירובו

הדין בנסיבות מסוימות מכיר בהסכמה שבהתנהגות ואף לעיתים בהסכמה שבשתיקה.

התביעה שלפנינו מנסה לדלות הסכמה מסירוב.

רקע וטענות הצדדים

1.         התובע - מ.ז. ( להלן: " התובע" ) הגיש תביעתו זו כנגד עיזבון אחיו המנוח ד'.ז. ז"ל - נתבע 1  ( שהלך לעולמו במהלך ניהול התיק ) ( להלן: " הנתבע" ) ובנו מ.ד'.ז.  - נתבע 2, למתן הסעדים הבאים;

א.                  להצהיר, כי לנתבע אין כל זכויות בחלקות 8 ו-9 בגוש *** ובחלקה 19 בגוש *** מאדמות כפר *** ( להלן: חלקות 8,9 ו-19 ). לחלופין, ליתן צו עשה לפיו, על הנתבע לחתום על תצהיר הסתלקות מכלל זכויותיו בעיזבון המנוח מ.ז. ז"ל בחלקות אלו, או על תצהיר העברת הזכויות במתנה ליתר אחיו. לחילופי חילופין, להצהיר על בטלות המתנה שנתן התובע לנתבע בנוגע לחלקה 22 בגוש *** בכפר *** ( להלן: " חלקה 22" ), בשל התנהגותו המחפירה של הנתבע.

ב.                  להורות על בטלות עסקת מכר ללא תמורה שבין המנוח ד' ובנו מ', בחלקות 8,9,19 ו-22.

ג.                    ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע מלהעביר או למסור או להחכיר בכל צורה שהיא לכל מאן דהוא כל שטח בחלקות הנ"ל.

2.         התובע והמנוח ד' ביחד עם  ארבעה אחים ( ט', ה', ע' ו-ו' ) ושתי אחיות נוספות ( וג' ו-ח' ), ירשו את זכויות אביהם המנוח מ.ז. ז"ל, בחלקות 8,9,19 ו-22. הזכויות שנתקבלו בירושה נרשמו בפנקס רישום המקרקעין ביום 2/7/81.

3.         עפ"י התביעה, ביום 24/7/84 נערך הסכם חלוקת עיזבון בין כלל האחים- היורשים ( להלן: " הסכם החלוקה" ), ובהתאם לו, קיבל המנוח ד' את חלקו בירושה, לפי בקשתו, בחלקה 22 תוך הסכמה, כי יסתלק מחלקו בעיזבון אביו המנוח בשאר החלקות, קרי, חלקות 8,9 ו-19, לטובת שאר אחיו. בכפוף להסכמה זו הסכים התובע ויתר האחים להסתלק מחלקיהם בירושת אביהם בחלקה 22.

התובע ושאר האחים, מלבד המנוח ד', חתמו על הסכם החלוקה. לפי התובע, הואיל והמנוח ד' היה האח הבכור ובין האחים שררו יחסי אימון מלאים, לא עמדו האחים על זכותם, כי המנוח ד' יחתום על הסכם זה, אף שהדבר היה מוסכם עליו וזה היה על דעתו.

4.         עוד טען התובע, כי בהתאם לסיפא של הסכם החלוקה, נותר חלק מהחלקות, מעין משולש משותף בחלקות 8 ו-9 ושטח זה נמכר בשנת 1995 למשפחת ג'. המנוח ד' קיבל חלק מהתמורה שנתקבלה בגין מכירה זו.

לפי התובע, במעמד המכירה של אותו "משולש", נתבקש הוא ויתר אחיו ע"י בא כוחו של המנוח ד', עו"ד וליד ח'ורי, לחתום על תצהיר העברת הזכויות בחלקה 22 במתנה למנוח ד', בהתאם להסכם משנת 1984, תוך הבטחה, כי המנוח ד' יחתום להם על תצהיר הסתלקות משאר החלקות, לכשירצו.

התובע הוסיף וטען, כי בשלב מסוים נתגלע סכסוך בין המנוח ד' לבין אחייניו, בני אחיו המנוח ה' ז"ל, בנוגע לחלקה 20 בגוש **** ( להלן: "חלקה 20" ); כך המנוח ד' ביקש מבני המנוח ה' ז"ל לחתום על תצהיר הסתלקות מזכויותיהם בחלקה 20 ולאחר שאלה סירבו, פנה המנוח ד' לתובע ושאר אחיו בבקשה, כי יפעילו לחץ על האחיינים כדי שיחתמו על התצהיר האמור. ניסיונות התובע ואחיו לשכנע את בני המנוח ה' לחתום על תצהיר הסתלקות לא צלחו, והמנוח ד' החל לאיים, כי אם לא יצליחו לשכנע את האחיינים לחתום, כי אז הוא יעביר לבנו, הנתבע, במתנה, את הזכויות הרשומות על שמו בחלקות 8,9 ו-19 וכך קרה בפועל. המנוח ד' העביר את הזכויות הרשומות על שמו בחלקות אלה לבנו הנתבע.

התובע טען, כי התנהגות המנוח ד' היתה מחפירה וגובלת בסחיטה, ומכאן שעומדת לו הזכות לבטל את המתנה ( בדמות הויתור על חלקיו בחלקה 22 ) שנתן לו.

5.                     הנתבע הכחיש קיומו של הסכם בנוגע לזכויות בחלקות 8,9 ו-19, לפיו התחייב אביו להעביר זכויותיו בחלקות אלה. לפי הנתבע,  אביו המנוח ד' לא היה  צד להסכם החלוקה, לא חתם עליו וידוע לו, כי אביו לא הסכים לו.

הנתבע טען, כי בשנת 1995 ביקשו דודיו למכור את זכויותיהם בחלקות 8 ו-9 ( העסקה עם משפחת ג' ) . אביו סירב לעסקת המכר, ולא היה ניתן לבצע את המכר ללא הסכמתו, היות והקונה היה מעוניין לקבל במסגרת הרכישה שטח מוגדר להבדיל מזכויות במושע, ללא שותפים. התובע ויתר הדודים ( למעט בני דודו ה' ) הפעילו לחץ על אביו ובכדי שיסכים, העבירו לו את זכויותיהם בחלקה 22.

6.         הנתבע טען עוד, כי בשנת 1958 הקים אביו המנוח את בית מגוריו על חלקה 20, שנרכשה ע"י סבו והזכויות בה נרשמו ע"ש אביו ד' ודודיו ה', ע' והתובע.

מאז שנת 1958 השתמש אביו, והוא בעקבותיו, בכל השטח שנרכש בחלקה 20 ( 1.5 דונם ), הוקמו שני בתי מגורים, סככות ורפת.

לדבריו, היה מוסכם מראש, כי השטח שנרכש בחלקה 20 שייך לאביו המנוח ד' כשהתובע קיבל בתמורה לזכויותיו בחלקה 20 חלקה אחרת אותה מכר. גם דודו ה'  קיבל חלקה אחרת במקום זכויותיו בחלקה 20 בה הקים הוא ובניו את בתיהם.